בתחילת חודש יולי הלך לעולמו אוהד הקבוצה, אליאור שוויצר ז"ל. שוויצר אשר חלה מספר פעמים במחלת הסרטן ואף נחשב כהלום קרב ופוסט טראומטי נלחם תקופה ארוכה כדי להישאר בחיים וכדי להגיע למשחק גמר גביע המדינה בחודש מאי האחרון.
לאחר לכתו ערכנו ראיון עם חברתו רוברטה אשר שיתפה אותנו על המאבק של אליאור, הרגעים יחד, האהבה ליהלומים וסיפור גמר גביע המדינה.
רוברטה, ספרי לנו קצת על איך את ואליאור הכרתם
"אני ואליאור הכרנו בשנת 2017 כשעבדנו באותה עבודה מועדפת ביחד בתחנת דלק סונול. מה שחיבר בינינו בהתחלה היה האוכל, היינו יושבים שעות ומדברים, יושבים אחד עם השני במשמרות ואחריהן גם"
מתי הפכתם לזוג?
"התחלנו את הזוגיות חצי שנה אחרי שהכרנו, ואחרי שלושה שבועות כבר עברנו לגור ביחד ואז הוא פתאום אמר לי: ״מאמי, יש משחק של מכבי נתניה אני רוצה שנלך אליו״."
כמה זמן הוא היה אוהד של מכבי נתניה?
"הוא היה אוהד רציני של מכבי נתניה, הגיע למשחקים וגם למשחק האחרון באיצטדיון הקופסא. שאר המשפחה שלו גם אהדה את מכבי נתניה".
ובסוף הלכתם למשחק?
"אמרתי לו שברגע שיהיה משחק שהוא רוצה לראות שיזמין כרטיסים ונלך. הלכנו למשחק של מכבי נתניה נגד בית״ר ירושלים בעונת 2017/18 שניצחנו בו 4:1 ובאותו המשחק הוא גם לימד אותי את רוב השירים. מאז המשחק הזה אנחנו היינו מגיעים לכל משחק ביחד לא משנה אם הוא בבית או בחוץ".
מה הרגע הכי זכור שלכם שקשור לקבוצה?
"כששיחקנו בשמינית גמר גביע המדינה נגד הפועל באר שבע וניצחנו בפנדלים, לפני המשחק הוא היה מאוד סקפטי ולא האמין. בסוף עונה היה הגמר הראשון שהלכנו ביחד נגד בני יהודה ובסיום הוא חזר בוכה. היה מאוד קשה לראות את התסכול שלו מהצד, הוא תמיד היה אומר: ״נתניה זה עד היום האחרון״".
ובעצם לגמר השני שלכם שהיה בסוף העונה החולפת, היה מורכב להגיע אבל הגעתם בסוף
"ביום הגמר הוא היה מאושפז כמעט חודש כבר. הרופאה האחראית שלו הכנסה לחדר ושאלה אותו מה איתו והוא אמר לה שלא טוב והיא שאלה מה כואב לו והוא אמר: ״את הבטחת לי שאני אלך למשחק, היום זה המשחק החשוב״. הדוקטור הפכה עולמות עם עזר מציון ועוד מלא אנשים כדי שיצליחו להכניס איתו פרמדיק ויהיה אמבולנס ודיברנו עם אייל סגל שעזר לנו להיכנס. יצאנו מהמשחק בדקה 56 כי אליאור כבר לא הרגיש טוב והיה לו קשה עם אוהדי בית״ר ביציע הנכים".
מתי החלה המחלה של אליאור?
"אליאור חלה בפעם הראשונה בשנת 2020 כשאמרו לנו שזה הסרטן הכי קל. אמרו לו שאולי השומן זה מה שמפריע לו ואז הוא עשה ניתוח קיצור קיבה שהוריד לו אולי 100 ק״ג. לאחר מכן שהוא התחיל להיכנס לספורט ואכילה בריאה היו לו גושים בגרון והוא עשה ביופסיה, הלכנו לרופא ששלח אותנו לבית חולים ושם הוא עבר ניתוח לכריתה של בלוטת התריס. אחרי 11 חודשים הוא חלה בלוקמיה שגמרה אותו לאט לאט".
"הוא היה עובר טיפולים בבתי חולים מאיר, בילינסון ותל השומר ואם יסתכלו על ההיסטוריה שלו ביוטיוב הכל זה משחקים של מכבי נתניה, גם אם זה בשחור לבן. אני חושבת שכל משחק של המועדון ראיתי יוצר מ-100 פעמים".
מתי החלה ההתדרדרות במצבו?
"ההתדרדרות שלו התחילה ב18.04.23. הכניסו אותו לטיפול של 50/50 ובמהלכם הוא חטף המון זיהומים ואז הוא אמר לי: ״מאמי אני לא רוצה להיות פה״. ביום ראשון החלה ההתדרדרות ופיניתי אותי לבית החולים, שם הוא היה מורדם ומונשם במשך שמונה ימים. אחרי חמישה ימים ניסו להעיר אותו והבינו שהוא במצב של צמח, ככה הוא היה במשך שלושה ימים עד שב-3.7.23 בשעה 11:23 אליאור הלך לעולמו".
ומה היה בתקופה בין ההתדרדרות ללפני המוות?
"התקופה לפני המוות הייתה בעיקר מכבי נתניה. זה היה פשוט לשבת איתו ולראות את מכבי נתניה בלופים אחרי לופים. הוא היה מכיר לי כל שחקן ששיחק במועדון".
ואיך קיבלת את כל הסיטואציה לאחר המוות?
"זה היה קשה, עם כמה שתמיד אמרו לנו שהרגע הזה יגיע. הייתי איתו בחדר שזה קרה וההודעה הזאת זה פשוט כמו להכניס סכין ללב. מעבר לזה שהוא היה בן הזוג שלי הוא היה בן אדם מדהים וענק".
איך הייתה התגובה של הקהל?
"התגובה של הקהל הייתה מדהימה. גם של המועדון, ניסינו בזמנו לדבר עם יניב, סשה ואלמוג כדי ששחקנים יבואו אבל זה לא צלח. מישהו מצוות המועדון הגיע להביא לי חתימה וצעיף, הצעיף הזה היה הולך עם אליאור לכל מקום שיש. בכל אשפוז, בכל מצב, בלי קשר למה שקורה בכלל - הצעיף הזה של מכבי נתניה היה איתו. ניסיתי להיעזר בקבוצת אוהדות ששלחו לו סרטונים והקהל עזר ותמיד היה שם".
מצליחים לראות את ההמשך קדימה?
"קשה לי לראות את הממשיכים קדימה כרגע. המטרה כרגע זה להנציח את אליאור בכל דרך ולדאוג שכל בקשה שהוא רצה תתגשם. לחזור בחזרה למגרשים שזה יהיה ״בלעדיו אבל איתו״, כי ״נתניה עד יומי האחרון״ זה כבר דרך חיים".