אתמול לפני המשחק עשינו כבוד לשני שחקני עבר של המועדון משה יוסף ועמוס ברעם, הזדמנות מצויינת לראיין אותם ולשמוע על ההבדלים בין אז להיום (הראיון עם עמוס ברעם יפורסם בהמשך השבוע).
משה יוסף שחגג לא מכבר את יום הולדתו ה-80 שיחק במדי הקבוצה בשלהי שנות החמישים ובשנות השישים למשך לא פחות מ-14 עונות, בהם ערך 234 הופעות וכבש שלושה שערים.
ספר קצת על התחושה שהייתה לפניה משחק ביום שבת?
"הטקס מרגש אותי מאוד, תמיד אמרתי שלא צריך לחכות שאנשים יגיעו על כיסא גלגלים אלא צריך להעניק להם את הכבוד כשהם יותר צעירים."
כמה חשוב עבורך לתת לדור הצעיר להכיר את הותיקים של המועדון?
"מאוד חשוב. כי בעצם הדור שלנו לא שיחק עם שכר ותנאים מקצועניים כמו היום. שיחקנו כאשר קיבלנו פה ושם מדי פעם דברים, אבל זה לא היה עם חוזה ומשכורת כמו היום. כולנו גדלנו פה בנתניה, מכבי נתניה זה הבית שלי אז נלחמתי כדי לשחק בה".
ההבדל בין היום לפעם?
היום בישראל ובכדורגל בכלל שחקנים באים בשביל הצ'ק בסוף החודש. צריכים לעבוד בישראל לגדל 50-60% שחקני נוער שיהיו בקבוצה, ולא שכל קבוצה רק מביאה זרים וזרים וזה מה שכואב לי. אבל אני מבין שהיום זה שונה ולא מה שהיה פעם"
בתקופה בה שיחקת, שחקנים עלו לבוגרים בגיל צעיר מאוד, איך אתה מסתכל על זה?
"לדעתי זה חשוב מאוד מכיוון ששחקן שגדל במועדון ייתן תפוקה ורצון יותר גדולים משחקן זר. זה קורה בגלל שהוא גדל במועדון ויש לו עוד מרץ מאשר שחקן זר שבא רק בשביל לשחק. אני כל הזמן אמרתי ש50-60 אחוז מהשחקנים צריך להיות שחקני בית. כן צריך להביא חיזוק, אבל שיהיה כמה שחקנים בודדים".
מה האגודה הייתה עבורכם? וכמה הקהל היה מעורב?
"כאשר היה משחק, היה ברחוב הרצל בית קפה וכל מוצאי שבת היינו יושבים ביחד עם האוהדים והקהל. היינו כמו משפחה. היום זה שונה. כמעט בכל משחק כאשר היינו משחקים הטריבונות היו מלאות ב-6,000 או 7,000 אוהדים בכל משחק וזה אומר שהשחקנים והקהל אהבו אותנו".
משחק או שער שזכור לך במיוחד?
"היו לנו המון משחקים טובים. אני זוכר את המשחק נגד הפועל תל אביב בנתניה כאשר הבקעתי שער ניצחון 1:0 ועלינו למקום הראשון. בסך הכל הבקעתי שלושה שערים בכל התקופה, ואחד מהם היה נגד הפועל".
כמה חשוב לדעתך שהקהל יהיה בקשר הזה כמו שדיברת עליו עם קבוצה?
"בזמנו לא היה מקרים שהקהל צועק "תן למשה לשחק" או כל קריאה אחרת, לא היה דבר כזה. קהל הוא באמת כמו השחקן ה-12 של הקבוצה, ואני רואה וחושב שהקהל של מכבי נתניה הוא באמת קהל טוב. הוא בא למשחקים ואני רואה אותו מעודד את הקבוצה כאשר אני מגיע".
אתה עדיין שומר על קשר עם השחקנים מהעבר?
"מהדור שלי יש הרבה שנפטרו כבר לצערנו. אבל יש אנשים שמתבגרים וכל אחד בבית שלו עם המשפחה שלו. אני מדבר איתם כאשר אני בא למשחקים עם עודד, מוטל'ה, פודי, גם את עמוס ברעם ראיתי ודיברנו כמה פעמים כאשר הגעתי. בעבר גם סטצקי היה מגיע למשחקים, כיום כבר לא".
מסר לסיום
"בשביל להצליח צריך לעבוד ולעבוד קשה. אם מישהו מגיע ולא עובד - זה לא יכול להצליח. היום יש את כל התנאים להצליח, לא כמו בתקופתנו, בתקופתנו לא היית יכול לחלק חולצה לאוהד כי כל משחק היית עם מספר אחר והיה רק חולצה אחת לכל מספר. ההצלחה היא תוצאה של עבודה קשה ואסור להתפשר. אם אתה משחק 90 דקות ובסוף הפסדת או ניצחת וזה עובר לידך ואתה לא לוקח ללב - זה לא טוב. אצלנו כל משחק שעשינו תיקו - זה היה כואב לנו".