שירו שיר לצפון

 

אלי מרקו, אוהד הקבוצה מגיל שבע מספר על התחלת הרעיון של המפגש: "נפגשתי עם גדי לפני שלוש שנים. לאט לאט דיברנו על התקופות הטובות והקהל בעבר. דיברתי עם גדי ולאט לאט פתחנו קבוצת ווטסאפ שקראנו לה "היהלום הצפוני". יש לנו אוהדים מקריית שמונה, עפולה, העמקים ועד פרדס חנה-חדרה. יש לנו קבוצה שאנחנו מעבירים חוויות ובעיקר במשחקים. אנחנו משתדלים לא לערב פוליטיקה ודברים אישיים." 

 

"מאז שבני לם בעצם הגיע ההתלהבות חזרה ולאט לאט הצטרפו עוד אוהדים צפוניים. היה משחק של נתניה נגד מכבי חיפה, ואמרנו שניפגש. בחרנו להיפגש בחוף קריית חיים ונבוא עשרה חברים עם לבוש צהוב. שהחלטנו להעלות את זה בקבוצה, ראינו שהנפח הוא גדול מאוד והחלטנו שנעשה את זה אצלי בבית. כיוון שהרבה מאיתנו מעל גיל 50, אמרנו שנביא מישהו שאנחנו מזוהים איתו ומכנס היה הבחירה הראשונה שלנו. גדי יצר קשר עם רוני פלאח ויצרנו קשר עם עודד והוא היה שמח. אספנו כספים והתחלנו לארגן, כמה ימים לפני המפגש המקורי בגלל הקורונה דחינ ואת המפגש - ועכשיו קיימנו אותו רגע לפני שכולם טסים לחו"ל. ככה נולד הרעיון וזה התחיל." 

 

מה כללו ההכנות?

 

זה מתחיל בהכנות של קניות. באותו היום עבדתי שעתיים, עם השירים הישנים של נתניה באוטו. ההתרגשות ממש גבוהה. ביחד עם אשתי והבנות שלי סידרנו את הבית, יש לי בבית לפחות שלושים חולצות מכל התקופות של מכבי נתניה - תליתי אותם על הגדרות ביחד עם הדגלים. במהלך ההכנות פתאום ראיתי את עודד מכנס נכנס אליי הביתה, והייתי בשוק כמה שניות. הוא בצניעות שלו לא נותן לך להרגיש שהוא הכוכב ונותן לך להרגיש שהוא מתרגש לא פחות מהמפגש. 

 

איך זה היה בשבילך לארח את עודד?

 

חייב לציין שעודד כמה שהוא היה גדול במגרש, הוא הצליח להתעלות מחוצה לו. היינו מעל חמישים אוהדים. אחי, האחיינים והבן שלי הגיעו גם. אני נוסע לכל המשחקים כולל ב"ש ובלומפילד, אני ממש "משוגע" על הקבוצה. יש לי חוק שאין לי שום בגד ירוק בבית שלי. אני מאמין שבאיזור ת"א יש את זה לאוהדי מכבי והפועל תל אביב, לי יש את זה למכבי חיפה. 

 

ואיך פתאום היה לפגוש אנשים שלא כולם מכירים אחד את השני?

 

"כולם באו והיו בהיי, אתה מרגיש את האנרגיות והכיף של כולם - אם מישהו זר היה בא הוא לא היה יודע שאלה אנשים שלא ראו אחד את השני פנים אל פנים. ההדים שאחר כך זה יצר שפרסמנו את התמונות בפייסבוק - ביומיים נוספו לנו לקבוצה עוד עשרה אנשים. זה פשוט מדהים האווירה. התחלנו בדקת דומייה למודי בר און ז"ל, ואני בתור קרייתי שאבא שלי אוהד הפועל חיפה שרוף - החלטתי שנעשה דקת דומייה. 

 

"הוא נתן לנו דיסקים עם שערים מהתקופות הטובות של נתניה. בין לבין היה כיבוד כיד המלך, ואחר כך עודד נתן מקום לשאלות על הנבחרת, הקריירה, אירופה וכל מיני דברים שעניינו את כולנו. זה עשה רושם שהוא נהנה מאוד מהמשחק. המפגש היה ממש יפה ומדהים, אני מאמין שיהיה עוד מפגשים כאלו. אני יכול לסכם את הערב כערב מצויין. אוהדים שבאים עם אהבה ושפה נקייה, ורצון להביא את הדור הבא של אוהדים שלא חוו הצלחות, שזה לא קל שכל השכבה שלהם אוהדי מכבי חיפה". 

 

גדי, ספר לנו קצת על קבוצת הווטסאפ של "היהלום הצפוני"

 

"במשך השנים התגבשה קבוצה מדהימה של אוהדים מפרדס חנה לרמת הגולן וכל מה שביניהם. מאחר והקבוצה היא מאוד טובה ואין שם קללות ושפה נמוכה, יש אצלנו את כולם ומה שמאחד אותנו זה מכבי נתניה. יש עזרה בטרמפים וכרטיסים".

 

איך התחיל הרעיון של המפגש?

 

"אמרנו רגע, בוא ניפגש כולנו, כי לא יתכן שמדברים עם אנשים ויש סיכוי שעובר לידי בן אדם ברחוב ואני לא יודע שזה הוא. דחינו את המפגש בגלל הקורונה, ודיברנו עם עודד מכנס והוא אמר שמתי שיהיה מפגש כזה הוא ישמח לבוא ואכן הוא בא. ככה התגבשה הקבוצה והוזמנו כולם. המפגש הזה היה צריך להיות באוגוסט ונדחה בגלל הקורונה. האוהדים שלנו מסורים ורובם הם מנויים, באים לכל מקום ומאוד מגובשים".

 

 

ספר קצת על המפגש?

 

 

הזמנו את כולם וקבענו מפגש בקריות, אלי מרקו תרם את ביתו, מוטי מצה וצביקה איבגי עזרו לנו. שלחנו הודעות לכל האוהדים מהצפון, מי שלא יכול היה להגיע - לא הגיע ומי שהצליח הגיע. היה מדהים, ואחד מרגעי האושר שלי עם כיף לא נורמלי. יש לי משפחה נוספת וזה משפחת מכבי נתניה. ראינו כל מיני קטעים נוסטלגיים שעודד הביא לנו שלא נראו מעולם בטלוויזיה. היו 50-60 אוהדים מכל הצפון, אני מאמין שהמפגש הבא והבא אחריו יהיו יותר מדהימים". 

 

עד כמה קשה זה היה מרגש עבורך? 

 

הנושא המנטלי, כלומר אדם שחי בצפון לא בהכרח יש לידו מלא אוהדים כמו בעיר נתניה. מתי שיש לך חיזוק מנטלי שיש לך חברים מהאיזור - זה כיף. אתה לא מרגיש בודד, יש עוד הרבה אוהדים רדומים שטיפה של הצלחה או הישג מחזיר את ההמונים ויחזיר אותם למגרשים".