דלג לתוכן העמוד(מקש קיצור 1)
דלג לתפריט תחתון(מקש קיצור 2)
דלג לצור קשר(מקש קיצור 3)
דלג לנגישות באתר (מקש קיצור 4) 
(2).jpg)
נעים מאד מכבי נתניה, אני ניר, אוהד שלך מגיל 12.
עד לפני שלושה חודשים, הייתי מה שאפשר לכנות אותו, אוהד כורסא ממוצע שלך.
שמחתי כשניצחת, לא התרגשתי כל-כך כשהפסדת, בינינו - בעיקר קיוויתי בתחילת כל עונה שלא תסתבכי במאבקי ירידה.
ליהלום לא באתי מאז המשחק המפורסם נגד הפועל באר שבע שבו הפסדנו 3-0 וירדנו ליגה. וואללה, כמו הרבה אוהדים היה לי קשה אז, גם אני יצאתי מהמשחק בדקה ה 75 בערך, אפילו זרקתי את החולצה לפח, חולצה שהייתה לי מגיל 15.
אבל השנה, משהו השתנה.
זה מתחיל לדעתי בבעלים אייל סגל , שוואללה, אני לא אשקר, הוא אוהד פי מיליון יותר מסור ממני, הציל את המועדון הזה במו ידיו מפירוק.
זה המשיך בסמל כמו אלמוג כהן שמונה למנהל מקצועי, וכמובן למינוי של סמל כמו בני לם - אגדה שאבא שלי היה מספר לי סיפורים על איך היה מחכה ביציעים של הקופסה לראות את בעיטות הפאלש שלו. בני, הביא את הרוח שלו השחקן חזרה למועדון ולכל אחד מהשחקנים על הדשא, ורואים את זה, כשהשחקנים בצהוב שחור ראשונים כמעט לכל כדור באוויר.
אני, כמו הרבה אוהדים, אמרתי כן לקריאות של בני, וכבר ארבעה חודשים שאני חלק מהקיר הצהוב במערבי העליון של היהלום, ואפילו הבאתי שחקן חיזוק אורן סבה.
אבל יותר מכל,
רציתי לומר לך תודה.
אוטוטו, אני מסיים בהצלחה את הטיפולים הכימותרפיים שעברתי בחצי שנה האחרונה, ונפרד לשלום (וממש לא להתראות!) ממחלת הסרטן.
כימו זה דבר דוחה, אני באמת לא מאחל אותו לשונאים הגדולים ביותר שלי. וואללה, צריך המון רוח חיובית ואנרגיות בשביל להתמודד עם המסע הזה. אני לא אומר שאין לי את זה, וואללה, יש לי, אבל תכלס, כל דבר שעושה טוב לנפש, כל חיוך שעולה על הפנים, הוא ניצחון גדול בעיניי. תכלס, את הבאת המון חיוכים לפנים שלי העונה.
הרבה אנשים עזרו לי להתמודד עם המחלה והטיפולים הקשים (בעיקר אשתי המקסימה שירה ברדה רופא ), אבל וואללה, בלי לדעת, גם את עזרת לי, פשוט כי החזרת לי את האהבה לא רק אלייך, אלא לכדורגל הישראלי.
זה עוד לא זמן לסיכום עונה (בואו, יש לנו עוד כרטיס לאירופה להשיג, ואוטוטו דורטמונד מגיעה לבלומפילד!), אבל זה כן מרגיש לי הזמן לעצור ולהודות לך על שעזרת לי לנצח, ושהייתי חלק מהעונה הנפלאה הזו.
תודה לך מכבי נתניה.
.png)
