דלג לתוכן העמוד(מקש קיצור 1)
דלג לתפריט תחתון(מקש קיצור 2)
דלג לצור קשר(מקש קיצור 3)
דלג לנגישות באתר (מקש קיצור 4) 
(2).jpg)
לרגל הפגרה הקצרה - האוהד דיויד גולדשטיין בן ה-62 מעלה זיכרונות על ימי הזוהר של המועדון, הרגעים המשמחים, ציורי הגרפיטי וגם: למה פספס את השישייה על מכבי תל אביב
ממתי אתה אוהד הקבוצה?
"ההתחלה שלי עם מכבי נתניה כאילו נכתבה באגדות. ילד בן תשע שלא יודע מילה בעברית ונמצא שבוע בישראל, בא ממדינה שאז כדורגל היה רק לבנות. מוצא את עצמי כשבוע אחרי שחציתי את האוקינוס, יחד עם כמה חברים חדשים נכנס דרך חור בגדר. קשה להסביר כמה בר מזל אני מרגיש שזכיתי לחוות את הכל מהדקה הראשונה של האליפות הראשונה. המשחק הזה היה נגד מכבי תל אביב עם גיורא שפיגל ושות, וניצחנו ומה שחוויתי באצטדיון מפוצץ כמו שרק מי שהיה בקופסא יודע - זה היה אהבה ממבט ראשון. ידעתי שאני רוצה להשתייך".
המשחק הראשון שלך ביציע
"המחזור הראשון של עונה 70-71".
מה זה בשבילך מכבי נתניה?
"מכבי נתניה היתה במשך כל שנות ילדותי הכל בשבילי. לגדול מגיל 9 ועד גיל 18 לחוות 5 אליפויות גביע ואין ספור רגעים קסומים. האושר שזכיתי לחוות הגאווה שזה נתן לי היה אין סופי. כמובן שזה נמשך וימשך עד ליומי האחרון. זכיתי גם לשחק שלוש שנים במסגרת קבוצות הילדים ונערים של המועדון עם המאמנים האגדיים יוליוס ויגאל. (בני לם היה שנתון מעלי והיו לא מעט משחקי אימון נגדם)".
מה הדבר הכי משוגע שעשית שקשור למועדון?
"אחרי הצבא נסעתי לגור בארצות הברית ומרוב געגועים למכבי נתניה התחלתי להתמחות בגרפיטי. מצאתי את עצמי קונה בקבוקי צבע וצובע אבנים סלעים בולטים בצידי דרכים, בשירותים ציבוריים, בכל רחבי ארצות הברית וכותב בכל מקום בכל דרך. כתובות כמו: מכבי נתניה אלופה, מכבי נתניה אימפריה, עודד מכנס המלך וכו...,
מה המשחק הכי גדול לדעתך?
"למעשה את המשחק הכי גדול שלי לא ראיתי! היה המשחק נגד מכבי תל אביב בשישיה המפורסמת. נאלצת לשבור שמירה עם טרנזיסטור, רותקתי לבסיס! ומי יכול כבר לרתק אותי? לא יאמן אבל זה היה אייל סגל בעצמו שהיה מפקדי הישיר בשריון. אז המשחק השני הכי טוב כעבור שבוע שוב שישה הפעם לרשת של יוסי מזרחי שגם בו הייתי מרותק. אבל ברור שראיתי וחוותי אין ספור משחקים גדולים של מכבי נתניה. אציין את המשחק נגד מכבי תל אביב ב73-74 במשחק בו מוטלה הציג יכולת שיא - אפילו לגביו - ניצחנו 3-1 כמובן".
איך התחילה האהבה שלך למועדון?
"התאהבתי במבט ראשון במשחק הראשון בעונת האליפות הראשונה".
בתור אוהד ותיק - איך חווית את הפרידה מאיצטדיון הקופסא?
"שנים על גבי שנים התפללנו לאצטדיון חדש. החל מראש העיר ראובן קלינגר שהניח אבן פינה אי שם בשנות השמונים וכל ראש עיר אחריו הבטיח והבטיח. עד שבאה לנו מרים פיינברג ובנתה לנו בונבוניירה. וכשזה קרה וכולנו הבנו שזו העונה האחרונה בה נשחק במקום הקדוש לנו - החלו הפחדים והחששות. וכמובן אין ספור זכרונות. כל האירוע כולל המשחק ומשחק הוותיקים היה יותר ממרגש ודמעות זלגו לו-שי גם לקשוחים שבינינו".
כאחד שחווה את האליפויות - כמה קשה לראות את השנים שחלפו בלי אליפות?
"כמו רומא ויוון האימפריות שקדמו לנו - לצערי גם האימפריה הנתנייתית החלה ליפול באמצע שנות השמונים. בתהליך של כמה שנים שהגיע לשיאו בירידה לליגה המשנה לאחר הפסד במשחק בית נגד מכבי הרצליה. ולצערי לא בפעם אחרונה שאנחנו מארחים בבית משחק אחרון נגד ירידה ומפסידים ויורדים. מעבר לזה כל הכדורגל הישראלי עבר שינוי במבנה הבעלות של הקבוצות, וכסף התחיל להיות יותר משמעותי מכישרונות מקומיים. וזה גרם לכך שמכבי נתניה נדחקה לאחור והפסיקה להלחם על תארים ובמקום נלחמנו על קיומנו".
מסר לקהל הצעיר של המועדון
"המסר שלי לאוהדי הקבוצה שלא זכו לחוות אליפויות וכו הוא אחד: אנחנו עיר של כדורגל, יש לנו בעלים מדהים שהוא יותר אוהד מרובנו, יש לנו אצטדיון מעולה, קהל פוטנציאלי ענק וביחד- היום שלנו יגיע ושוב נחגוג ונהיה הקבוצה של המדינה".
.png)
