דלג לתוכן העמוד(מקש קיצור 1)
דלג לתפריט תחתון(מקש קיצור 2)
דלג לצור קשר(מקש קיצור 3)
דלג לנגישות באתר (מקש קיצור 4) 
בשבוע שעבר הלך לעולמו האוהד המושבע של הקבוצה אמנון "קלאסיקה" מנצור ז"ל. אמנון היה חלק בלתי נפרד מהיציע ומקהל האוהדים ותמך בקבוצה בכל משחקיה. כחלק מהוקרת זכרו ובכדי לחלוק כבוד בחרנו לתת למספר אוהדי הקבוצה לכתוב מספר שורות זיכרון ופרידה מאמנון.
צביקה בן יעקב: "לזכרו של חבר וותיק ואהוב אמנון קלאסיקה ז"ל. כילד שגדל מטר מהקופסא במושב אביחיל דרכנו הצטלבו עוד מאמצע שנות השבעים- חוגגים אליפיות וגביע ביחד ביציע, מאושרים וחולמים בענק. אמנון היה מהאוהדים שהגיעו לעודד מרחוק, מחולון, שהתאהב בקבוצה כילד ותיעד ביומן את משחקי הקבוצה כאשר השנים עברו והיו יותר יבשות מתארים - "לא שכחנו חסד נעורים" ואת החיבוקים השמחה ורעש שירי האוהדים מימי הזוהר. בשישי האחרון משהו משך אותי לשוק בנתניה להרגיש מקרוב את כאב האוהדים בעיר היהלומים.בירקות סומך שתמונה ענקית של הקבוצה מתנוססת בגאון העצב באוויר היה חד. בסנדוויץ הטוניסאי של סוסו נאמר לי איך נמשיך עכשיו בלי אמנון. ולפחות הסבל נגמר .והאיש הגדול מחנות הדגים הזיל דמעה. לכולם הלב נשבר.לחנות הספר של זוהר מולי בוויצמן כבר לא היה לי האומץ להכנס, זה היה עבורי יותר מידי. אמנון היה טוטאלי באהדה לקבוצתנו מהאוהדים הכי מסורים צבעוניים שרופיםםםם ואהובים. מעורב בכל מידע על שחקן שמגיע לאימפריה שלנו,לכל הצלחה ואכזבה על כר הדשא.באופן אישי שמרנו על קשר של עשרות שנים,ונפגשנו בארועים רבים של אוהדים ושחקנים בכל הארץ.איש משפחה למופת ועם חיוך קבוע כזה שרואים את כל השיניים...
לפני עשור כשכתבתי את הספר "יהלומים לנצח "הגעתי לביתו היפה שבחולון - בשקט של קודש הוציא עבורי מהארון ביראת כבוד גזירי נייר ותצלומים של כוכבי הקבוצה בשחור לבן ועזר לי רבות בסיפורי אגדות מהימים שקרענו את הליגה,לעטר את הספר למען האוהדים הצעירים שיידעו מהי מכבי נתניה. אמר לי"צביקה לעולם התמונות של מכנס לביא בר ומוטלה לא ייצאו מחדר השינה שלי.אני עימם לנצח.." הלב של אמנון היה ענק ועזר לרבים ללמוד את סוד הדי.גיי..ותשוקתו שם היתה קלאסיקה אמיתית..ראיתי אותו מרקיד אנשים וכמה צחוק ושמחה היו שם. מילה על משפחתו המדהימה .כולנו איתכם ונעשה ערב אוהדים לזכרו מבטיחים להנציח את האגדה שאיננה עוד.אין מגרש שאמנון לא דרך כולל שהיינו במקומות כמו קרית גת טייבה ודבורייה.
אני ראיתי את אמנון נלחם כארי במחלה הארורה ופשוט רצה לחיות למען משפחתו שבנה לתפארת ומשפחת מכבי נתניה.
אמנון מבטיח לך שנישא את המורשת שהשארת לנו אלפי האוהדים בהערצה לקבוצת היהלום ובע"ה מלמעלה תראה תואר שכל כך חלמת עליו!!! מצדיע לך חברך צביקה בן יעקב,
ברוך דיין האמת."
אוהד אנגלשטיין: "אמנון קלסיקה מנצור ז"ל התבלט כאישיות שהקרינה אור בכל מקום בו הוא נכח. האישיות המיוחדת שלו, החיוך ששטף כל פינה ביציע, האהבה ששלח לכל סובביו, הטוב שתמיד נאמר גם ברגעים קשים של הקבוצה, האופטימיות שלו והטוב לב פשוט הייתה מורגשת בכל פעם שנפגשנו. גם כשהמחלה הארורה באה והלכה ובכל פעם במשך תקופה ארוכה כיסתה את אמנון קלסיקה מנצור ז"ל בסבל רב ידע להוציא את החיוך שזרק אור לכל כיוון ונלחם כמו גיבור אמיתי. בשביל המשפחה האהובה והחמה שלו בבית, במגרש ובכל מקום בו הוא נכח! אמנון היקר נזכור אותך לעד גיבור ואהוב! נוח על משכבך בשלום, יהי זכרך ברוך!"
ריקי ג'ורג': "חבר יקר הלך לעולמו אחריי מלחמה שנלחם בכל כוחו. היית איש מדהים ויקר משמח המון לבבות. נוח על משכבך בשלום חבר יקר פרוש כנפייך אל השמיימה ושמור על משפחתך. ת.נ.צ.ב.ה."
אמנון גלילי: "אמנון היה אדם מיוחד במינו. לא השתייך לשום קבוצה לא עם התומכים או המתנגדים. כולם היו בשבילו אחד המטרה היא הקבוצה מכבי נתניה הסמל היהלום והחולצה הצהובה. אהב מאוד את כולם מצא את הזמן להכל למשפחה, לעבודה, ולתחביב האהדה לקבוצה תמיד היית שמח ומתרגש כאילו זה המשחק הראשון שאתה רואה, באיחוד של הארמי התיישב לידי שני משחקים ואמר מצטער אני לא עומד בלחץ ,האדרנלין זורם חזק מידי. לפני כחודשיים בא באישור רופא לראות את המשחק. חיבקתי נישקתי עודדתי אותו,השתדלתי לא להזיל דמעה בכדי לא לצער אותו. ידענו המחלה הארורה ממנה סבל בה נלחם כי אהב את החיים ואותה לנצח. שלום חבר תמיד נאהב ונזכור. אמנון (קלסיקה) מנצור - יהי זיכרו ברוך ומנוחתו עדן. איתך עד המוות נתניה."
גליה גרמיזו בר: "אמנון הוא אדם שכל אחד ביציע הכיר. אם לא באופן אישי, אז בדפי הפייסבוק. אוהד בכל רמח אבריו. בטוב וברע תמיד הוא היה. כשמכבי נתניה שלו (שלנו) ניצחה, אי אפשר היה לפספס את האושר שהציף אותו - האושר בהתגלמותו. וכשלא כל כך הלך, לקח את זה קשה אך תמיד המשיך לבוא (כשיכול היה) ולעודד בכל הכח. היה נראה שמכבי נתניה היא רוב עולמו. אמנון היקר, נלחמת בכל הכח. זכית לחגוג עם הבן היקר שלך את בר המצווה והיית מוקף במשפחתך התומכת והעוטפת. "עד המוות בצהוב" אומרת השורה המפורסמת, וכמה עצוב שזה המקרה שלך 
תמשיך לעודד מלמעלה. אוהבים אותך אמנון ונזכור אותך לעד."
תמשיך לעודד מלמעלה. אוהבים אותך אמנון ונזכור אותך לעד."
שי גרין: את אמנון לא הכרתי אישית, אבל מאז שחשף את המחלה היה בשבילי דמות הערצה, גם בתקופות הקשות בחייו המשיך להילחם על החיים ולהיות מעורב כמה שיותר באהבה שלו מכבי נתניה!!! איש מדהים לשעולם לא נשכח, יהי זכרו ברוך.
איתן פלג: "כל פעם ששואלים אותי בפליאה איך אני והילדים מעדיפים את היהלום הצנוע והצהוב, על הקבוצה הירוקה מהסמי, עם כל העושר והטוב שכאן קרוב- אני חוזר על אותו נאום ישן ומוכר על הסבא מרחוב בארי, על אבא שנולד וגדל כנתנייתי, ועל שבתות הילדות והנעורים הנפלאות שעברתי כחיפאי בקופסת האימפריה שבה גדלתי. השקט הזה המשותף, העצוב, האמיתי, ששרר כאן בקבוצה השבוע ביום רביעי- עם כל הפוסטים של האהבה והזכרון- הוכיחו שוב איך הקבוצה כאן בכל פעם שצריך מתאחדת, מתגייסת ועוטפת- הזכירו לעצמי שיש לי סיבה אחת טובה נוספת. שהכסא הריק של אמנון יזכיר לנו גם את כל האושר והטוב שהיהלום המיוחד עליו חווה, שנדע תמיד לזכור באהבה, שנדע שמחות, שיגרה שלווה וגאווה, קודם על הדרך הנכונה, קצת אחר כך גם על התואר והתוצאה."
אופיר טל: "את אמנון קלאסיקה הכרתי כמובן דרך היציע של מכבי נתניה וישר התחברנו עקב הטירוף המשותף שלנו לקבוצה. אבל בעיקר התחברנו משום האופי המיוחד והקסם שלו, תמיד מעודד ושר, תמיד אופטימי אבל מעל הכל הכי בלט אצלו זה אהבה שלו כלפי בני אדם באופן כללי ונדיבות והעיקר אהבה אין סופית למועדון ושחקנים! אמנון הפך לי למשפחה כמו רבים מאוהדי מכבי נתניה, נסיעות משותפות לכל מגרש בארץ, מפגשים משפחתיים ובשנים האחרונות ליוויתי אותו באופן אישי והדוק במלחמתו הארוכה והכואבת במחלה הארורה ואז יצא לי להכיר הרבה יותר את אישתו איריס המדהימה ומסורה ואת ילדיו. מסורים ואוהבים מאין כמותם הלוואי על כולנו כמוהם. זה רק מראה איזה איש מיוחד אמנון היה. היה שלום אח וחבר
מצא מנוחה ללא סבל וכאב. אני כבר מתגעגע לחיוך ולחיבוק שלך ביציע ובעיקר לצילומי הסלפי שלך בכל רגע ומקום, גם בנצחונות וגם באכזבות. אוהב מאוד מאוד, אופיר טל."
אלי קורוניו: "את אמנון הכרתי בכיטה ט בבית הספר בבת ים, ובגלל ששנינו אוהדים של מכבי נתניה התחברנו מיד, התחלנו לנסוע למשחקים ביחד בהתחלה עם מוניות ובגיל 17 אמנון קנה פיאט חבוטה שבקושי הייתה סוחבת עד המגרש בנתניה. אמנון היה מלא בשמחת חיים ותמיד גרם לסובבים אותו לצחוק, תמיד רצה לשמח ועובדה שהפך להיות dj וקרא לעצמו אמנון קלאסיקה, לדעתי אין מילה יותר נכונה מלתאר את אמנון קלאסיקה. הפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה עונה שעברה נגד הפועל בבלומפילד, שלמגרש הגיע בכסא גלגלים, גם בשיא המחלה שלו לא וויתר על האהבה לקבוצה. אמנון קלאסיקה ת.נ.צ.ב.ה."
רועי אלגרבלי: "מההיכרות הקטנה שהייתה לנו הספקתי להכיר ולהבין את העוצמה של אמנון ז"ל. נלחם בכל כוחו שביחד איתו בעצם נלחמים יציע שלם, קהל שלם, מועדון שלם. אמנון היה היופי במכבי נתניה, אדם שמח, מרגש ועם לב ענק. קושי ענק היה להכיל את הבשורה שהגיעה, הכתיבה של השורות הללו זה אולי הכתיבה הארוכה ביותר שהייתה לי עד שהצלחתי לכתוב את הצירוף ז"ל ליד השם, ועדיין זה לא נתפס. תמיד היה אדם לבבי, מאושר ועם אנרגיה חיובית, שאהבתו למכבי נתניה הייתה אינסופית. היית, נשארת ותישאר לעד חלק מהלב של מכבי נתניה. יהי זכרך ברוך יהלום יקר ואהוב, נוח על משכבך בשלום."
.png)
