טים פלייר

השבוע הודיע שחקן מכבי נתניה לשעבר טים הויבך על פרישה מכדורגל הויבך שיחק 74 משחקים במדי מכבי נתניה בין השנים 2017-2020 והבקיע 5 שערים, השבוע, רגע לאחר הפרישה דיברנו איתו בראיון מיוחד.

 

כאשר הגעת למכבי נתניה, חשבת שתתחבר לקהל ולמועדון?

 

"קיוויתי לזה אבל אתה לעולם לא יכול לתכנן את זה. צריך הרבה דברים שיתאימו בשביל זה. היתה לנו תקופה טובה, אני חושב ששיחקנו כדורגל מדהים. אבל זה היה בלי הדובדבן שהיה גמר הגביע בו הפסדנו, הפסד שהיה כואב. אני חושב שהיינו צריכים לקחת את הגביע".

 

ספר קצת על המשחק לצד ברנקו ורגוץ' במרכז ההגנה במשך שנתיים?

 

"זה היה נחמד מאוד. אני בניתי את המשחק, והוא עצר כל מה שהגיע אל ההגנה שלנו. הוא חבר טוב שלי. אנחנו עדיין מדברים וכותבים אחד לשני ברמה שבועית. זה היה מדהים עבורינו, היה לנו חיבור טוב מאוד על המגרש ומחוצה לו. אני חושב שבשביל שנינו זה הייתה התקופה הטובה ביותר בכדורגל".

 

מה היו הרגעים הכי שמחים שלך במכבי נתניה?

 

"היו הרבה. אני חושב שהשערים שלי, כל השערים אבל במיוחד הגול הראשון שלי נגד בית"ר היה נהדר. אני כבשתי את השער השני אחרי 20 דקות בקרן, הייתה הרגשה מטורפת באיצטדיון. זה הרגיש שהקבוצה והקהל ביחד נלחמים עבור הניצחון הזה"

היה עוד רגע שטים לא שוכח, כאשר ביקר ניצול שואה בחנוכה, כפי שהוא מספר: "זה היה מדהים עבורי היה שיכולתי לבקר ניצול שואה בחנוכה, הדלקנו נרות ביחד וזה היה מאוד אמוציונלי עבורי. זה רגע שלעולם לא אשכח, אני חושב שכולם יודעים את זה ודיברתי על זה בעבר. אני עדיין חושב על זה וכמה מדהים זה היה. חוץ משני הרגעים האלו  היתה כמובן גם ההעפלה לגמר הגביע שהייתה מדהימה גם. כל העיר הייתה בטירוף בשבועות לפני הגמר. לצערי לא זכינו בגביע בגלל חוסר מזל בפנדלים"

 

באופן אישי, איך קיבלת את ההפסד בגמר הגביע?

 

"גם אחרי שבועיים ושלושה מההפסד בגמר הגביע עדיין חשתי הרבה כאב ולא יכולתי להאמין. לא יכולתי לישון, זה היה מאוד משוגע מבחינה מנטלית. שמרנו על ריכוז לקראת הגמר ורצינו את זה כל כך. הובלנו 1-0 ועשר דקות לסיום קיבלנו את השיוויון. שאלתי את עצמי מה הייתי יכול לעשות טוב יותר ואיזה דברים קטנים שהייתי יכול לשנות בכדי לעצור את השיוויון או לנצח בהארכה/פנדלים. זה עדיין כואב כי אני מדמיין מה היה קורה אם היינו זוכים בגביע הזה, העיר הייתה בשיגעון בימים שאחרי. אני מקווה שאוכל לראות את זה קורה בקרוב ביציעים ואולי נוכל לחגוג את זה ביחד".

 

איך היה הקשר שלך עם האוהדים?

 

"אני חושב שהיה לנו חיבור טוב. אני באמת הייתי מוכן לתת הכל בשבילם בכל זמן על המגרש ואני חושב שהם ראו את זה. אני חושב שגם מחוץ למגרש  התחברתי בצורה טובה לקהילה. זה לא היה בצורה של "אני צריך לעשות את זה", אלא עשיתי את זה כי הרגשתי כל כך נוח איתם. אוהדים הזמינו אותי הרבה ל"שבת", ונהניתי מאוד להצטרף אליהם מתי שיכולתי. היה לנו רגעים טובים על המגרש ומחוץ למגרש. זו היתה החבילה השלמה עבורנו וזה גרם לנו לבטוח אחד בשני".

 

צמד המאמנים סלובו ושי אימנו אותך לאורך כל התקופה שלך במועדון, איך היה הקשר איתם?

 

"אני מאוד מודה להם. שי התקשר אליי עשר דקות לאחר הפרישה, הסתכלתי וראיתי מספר ישראלי וראיתי שזה שי ברדה, דיברנו והוא הודה לי ואמר באמת מילים יפות. הם הביאו אותי לישראל ונתנו לי את ההזדמנות לשחק בנתניה, אני מודה להם על זה. היה לנו תקופה טובה מאוד ביחד. והיו להם יחסים טובים עם כל הקבוצה ולא רק איתי".

 

איך זה היה עבורך לעבור מקייזרסלאוטן למכבי נתניה?

 

לא פחדתי אבל זו היתה הפעם הראשונה שיצאתי לשחק מחוץ למדינה. כמובן שעשיתי מחקרים לפני על הכל. דיברתי עם רוקאביצה ואלמוג ושאר החברים שהיו לי בישראל, כולם אמרו דברים טובים. כל מה שידעתי על המדינה היה רק מהתקשורת, אז אמרתי "כולם אומרים דברים טובים אז למה לא לתת לזה צ'אנס". אחרי שהגעתי לשדה התעופה ולנתניה קיבלתי את ההרגשה שזה מקום טוב מאוד. לאחר מכן נפגשתי עם סלובו, שי וניב והבנתי שאין שאלה. אני צריך לחתום על החוזה ולנסות את החוויה הזאת. זו ההייתה ההחלטה הטובה ביותר בחיי עד כה. אני מקווה שאוכל לבקר אתכם בקרוב".

 

רגע לפני סיום אנחנו שואלים את טימו יש לו מסר לקהל הנהדר של היהלומים:

 

""we ride toghther, we die toghther", אני חושב שזה הדבר החשוב ביותר. בימים הטובים זה קל להיות אוהד, אתה יכול לתמוך ולהיות גאה בקבוצה - זה קל לכולם. אבל במיוחד ברגעים קשים זה הדבר הכי חשוב שגם מבדיל בין מועדונים. כשיש לך קהל שעומד מאחורי הקבוצה כמו שהיה בנתניה, שגם ברגעים קשים הם מאחורי הקבוצה - זה הבסיס לצאת מהסיטואציה. כמו שהיה לנו בשנה השנייה (עונת 18/19) שלא התחלנו טוב, ובסוף הגענו לפלייאוף, העפלנו לגמר הגביע והחמצנו את אירופה שזה היה מאוד קרוב. זה היה מאוד חשוב לנו לקבל את התמיכה. אם יש אנרגיות טובות גם ברגעים קשים ורואים שהקבוצה נלחמת אבל מפסידה בחוסר מזל - אני חושב שהקבוצה הרוויחה כל תמיכה שהם יכולים לתת".