מלטשי היהלומים

מדור "האנשים מאחורי הקלעים" חוזר והפעם במדור סשה פלדמן, המנהל המקצועי של מחלקת הנוער ומנהל הקבוצה של הבוגרים.

 

סשה ספר קצת על עצמך

"אני  בן 35, שיחקתי עד גיל 25 בליגות נמוכות. כבר כשהייתי בצבא עשיתי קורס מדריכים, התחלתי את הדרך בהפועל חדרה ולאחר מכן מכבי נתניה, חזרתי לחדרה ואחרי זה לטוברוק ובשש השנים האחרונות אני במכבי נתניה".

 

 איך אתה מרגיש לאחר כל התפקידים שעשית במועדון?

"קודם כל אין קיצורי דרך. כשאתה מאמן ילדים, נערים, מנהל מקצועי של החטיבה הצעירה ומנהל קבוצה של הבוגרים - בעצם אני חושב שאתה מגיע להיות יותר שלם. כי אתה מכיר את המועדון מכל ההיבטים והכיוונים. היום כאשר הגעתי להיות גם מנהל קבוצה בבוגרים וגם מנהל מקצועי של מחלקת הנוער - זה מצביע על איזו הערכה מקצועית בנושא של המנהל מקצועי, וכמובן על זה שסומכים עליך בנושא של מנהל הקבוצה כי זה הצינור בין ההנהלה לצוות המקצועי, בין ההנהלה לשחקנים. אני מרגיש הערכה בשני המישורים האלה, גם מקצועית וגם אישית".

 

איך מצליחים לשלב בין הנוער לבוגרים?

 

"אני חושב שאני יודע להפריד ובבוגרים אני לא נוגע בדברים מקצועיים. אני משתדל בכל אופן לנסות להעביר את הקו הניהולי שיהיה כמה שיותר ברור. כמובן שלפעמים, לצורך העניין כאשר יש שחקני נוער שעולים לבוגרים  - אז לפעמים אני צריך להמליץ למאמן על נושאים מסוימים".

 

מה התחושה אחרי הרבה שנים של עבודה עם שחקנים צעירים?

"היום יש לי סיפוק גדול בבוגרים, כאשר בעצם אחוז לא מבוטל מהשחקנים שהיום משחקים בבוגרים הם כאלה שעברו תחת הידיים שלי במחלקת הנוער. אני חושב שאותם השחקנים מעריכים אותי הרבה והם יודעים שזה לא שאני מנהל קבוצה שמתעסק רק בתלבושת שלהם, אלא מישהו שמכיר אותם עוד בהיותם נערים במחלקת הנוער".

 

איך אתה רואה את ההשקעה במחלקת הנוער במכבי נתניה?

השינוי קרה מאז שאייל לקח את הקבוצה - אני חושב שהוא הגיע עם רצון טוב וחלומות. הוא אוהד הקבוצה שהפך להיות בעלים ויש לו  חזון שכמה שיותר שחקנים בבוגרים יהיו תוצרת מחלקת הנוער. זה בא לידי ביטוי בכמה דרכים, ברמת ההתעניינות קודם כל. אני יכול להגיד לך שכמנהל מקצועי הוא רוצה לדעת כמה שיותר על מחלקת הנוער ויש לנו שיחות על בסיס כמעט יום-יומי על מחלקת הנוער. הוא מכיר פרטים לפעמים אפילו יותר טוב ממני. כמובן גם ברמה הכלכלית הוא לא חוסך מאיתנו דבר, היום, במחלקת הנוער של מכבי נתניה, יש תנאים מהטובים ביותר שיש במחלקות נוער במדינת ישראל ואנחנו שמחים על כך".

 

קפיצת המדרגה של המחלקה - איך היא באה לידי ביטוי?

"אנחנו מרגישים השנה שמחלקת הנוער עשתה עוד קפיצה. היום מחלקת הנוער של מכבי נתניה היא שם דבר, לטעמי בכל אופן. אני חושב שהיום זה אחד המועדונים הכי מסודרים בכדורגל הישראלי.   במכבי נתניה היום הדברים מאוד מאוזנים  ויש היררכיה מאוד ברורה וזה משליך על כולם".

 

ספר קצת על חשיבות המימוש הפוטנציאל מהנוער  וחיפוש הכישרונות

"צריך לזכור שבמחלקת הנוער זה תלוי שנתונים. אני אמנם כבר כמה שנים במחלקת הנוער אבל רק בחצי השנה האחרונה מנהל מקצועי. כמו בכל מועדון בארץ יש שנתונים מוצלחים ויש פחות. בעוד שנתיים-שלוש אנחנו נזכה לראות פירות, גם שחקנים שבאים מבחוץ צריך להכניס אותם למערכת ולחבר אותם לקבוצה. אז שח שנתונים שהיו פחות טובים כמו קבוצת הנוער ונערים א', ראינו שהתחלנו את השנה לא כל כך טוב והיום אנחנו במקום טוב. קבוצת הנוער לא הפסידה כבר שבעה משחקים ונערים א' כבר חמישה. אנחנו במסלול חיובי כי בעצם אלו קבוצות שעשו את אותו התהליך ובמגמת עלייה".

 

ומה לגבי הקבוצות היותר צעירות במחלקה?

"אם אתה מסתכל על קבוצות נערים ב' ומטה, אנחנו מתמודדים מדי שבוע בצורה שווה עם הקבוצות הטובות ביותר בארץ"

 

מה הקשיים העיקריים לשחקני נוער שעולים לבוגרים?

"יש שני קשיים בולטים: הראשון הוא ההיבט הפיזי והשני הוא המנטלי. יש לפעמים נפילה בקטע המנטלי, שחקנים היו רגילים לשחק באופן רציף בקבוצות הנערים והנוער והיו מובילים פתאום שמגיעים לבוגרים ומתמודדים עם ישיבה על הספסל - יש הרבה שחקנים שיש להם נפילה מנטלית ומעדיפים להרים ידיים ולוותר. אנחנו רואים את אלה שכן מתמודדים גם אם לא משחקים - בסופו של דבר מי שצולח את המשבר המנטלי מצליח".

"הדבר השני הוא ההיבט הפיזי, האינטנסיביות והקצב בבוגרים. ההבדל בין אימון נוער לבוגרים באינטנסיביות ובקצב זה תחום משמעותי. שחקנים שמצליחים להדביק את הפער הזה יותר מהר, מצליחים בבוגרים, שחקנים שבתחום הזה לא מצליחים להיכנס ולהדביק את הפער, בדרך כלל הם נופלים"

 

מה היו הרגעים המשמחים ביותר עבורך במועדון?

"יש שלושה רגעים כאלה: הראשון קרה כשאימנתי קבוצת נערים א' והייתי זה שהביא את יונס מלדה למועדון, הרגע המאושר שלי היה שראיתי אותו בסמי עופר נגד מכבי חיפה בבוגרים בהופעת הבכורה. מעבר לקטע של המאמן-שחקן היה לי איתו קשר אישי עוד כשהגיע לפנימייה ועזרתי לו בהמון דברים, התרגשתי ממש כאילו יש ביננו קשר משפחתי.

הרגע השני קרה בעונה השנייה שלי במכבי נתניה שאימנתי את קבוצת נערים א' ונשארנו בליגה שני מחזורים לסיום. משה מולה הבקיע שלושער במשחק שלנו נגד ראשון לציון בחוץ, זה היה ראש בראש של או אנחנו או הם - יורדים ליגה. זה היה רגע משמח לאחר עונה לא פשוטה.

הרגע השלישי קרה בשנה שעברה כאשר אימנתי את ילדים א' וזכינו במונדיאליטו ששודר בשידור ישיר בטלוויזיה ושוחק באיצטדיון בנתניה. השחקנים זכו לחוויה שאני מקווה שכמה שיותר מהם יזכו לזה גם בעתיד.

 

מה התחושה האישית שלך בעבודה במועדון?

"אני מאוד נהנה מהעבודה היום-יומית עם אייל, ניב ודרור ואל מול כל צוות המאמנים הנהדרים שיש לנו במחלקת הנוער. אני מרגיש שהמחלקה הולכת למקום טוב ולכיוון נכון. נדוש להגיד שזה תהליך, אז אנחנו משתדלים ללכת בדרך נכונה ושקהל האוהדים בעתיד ייהנה ממה שאנחנו עושים היום במחלקת הנוער. אני באמת מודה על הזכות שניתנה לי על ידי אייל, ניב ודרור להוביל את מחלקת הנוער. בתקופה האחרונה אלמוג נכנס לעניינים ונותן הרבה מהניסיון שלו והדברים שצבר בגרמניה. גם מאז הגעתו של בני למועדון - הוא תורם לנו מאוד מהניסיון שלו במחלקת הנוער שחשובה לו".