"הכח של המועדון זה הקהל שלו"

היום במדור מאחורי הקלעים, תכירו את קב"ט המועדון רונן עמר

 

ספר קצת על עצמך

 

"אני בן 50, שלושה ילדים, אוהד הקבוצה מגיל שבע. אני עונה 17 במועדון, כמעט ברצף חוץ מתקופה שהתפטרתי באמצע העונה. הגעתי כאשר דניאל יאמר היה הבעלים, חיפשו מישהו שמגיע מהקהל שיוכל לעזור בכל מיני דברים תפעוליים ומהר מאוד זה הפך לתפקיד שמוגדר כקב"ט אבל אני מטפל בכל מה שקשור לעבודה מול המשטרה". 

 

מה בעצם כולל התפקיד שלך במועדון?

 

"התפקיד מתחלק לשניים. יש את העבודה לפני המשחק, בשבוע-שבועיים לפני המשחק תלוי בגודל המשחק וביום המשחק. אני למעשה איש הקשר של המועדון והאוהדים מול המשטרה. 

 

ממי למעשה קיבלת את האהדה למכבי נתניה?

 

"זה משפחתי. המשחק הראשון שלי היה גמר הגביע בשנת 78, אני זוכר שנסעתי לראות את הגמר שניצחנו בו 2:1. זה המשחק הראשון שאני זוכר אותו כי באמת נסעתי למשחק וישבתי ביציע ועודדתי. בימים הגדולים של מכבי נתניה כל שבת עם אבא שלי, ואחי הגדול ז"ל וקובי אחי. שאני גדלתי מכבי נתניה הייתה הקבוצה הכי גדולה בארץ, ראיתי אליפויות, ב"קופסא" עם עשרת אלפים איש כל משחק". 

 

מה המשחק שהכי זכור לך? 

 

"שני משחקים בעצם בתור ילד - שבוע אחרי שבוע נגד מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים, 6:0 ו6:1. לפעמים מראים בטלוויזיה בשחור-לבן משחקים מפעם, ואני עוד יכול לראות את עצמי שוכב על החולות מאחורי השער של משה מרכוס שהוא מקבל 6:0 ממכבי נתניה. אלה המשחקים שהכי זכורים לי". 

 

חוויה שזכורה לך מהתקופה במועדון?

 

"לפני מספר שנים היה לנו יום שכולו מכבי נתניה. בבוקר נסענו לראות את מכבי נתניה נגד מכבי חיפה בנוער בקצף, ניצחנו 1:0. משם המשכנו למג'דל כרום (איפה שגר דיא סבע) אכלנו שם במסעדה. לאחר מכן נסענו לקריית שמונה שניצחנו שם 2:1, עם שני גולים של דיא וטאצ' דאון של ערן לוי מהחמש שהשאיר את דיא לבד. זה היה יום שכולו מכבי נתניה. בבוקר בנוער, אחר כך ארוחה, ניצחון בבוגרים וסלובו חזר איתי באוטו אז בדרך חזרה עם שירים וחגיגות וסגרנו את היום במסעדה באור עקיבא". 

 

מסר לאוהדים ובכלל

 

"צריך להבין את הרחוב בנתניה, הקהל של נתניה וההיסטוריה כדי להבין שמכבי נתניה זה לא עוד מועדון למרות שהוא מדשדש כבר 30 שנה. זה מועדון שהאוהדים שלו יודעים בדיוק מה הם רוצים ברמת איך המשחק צריך להיות, זה אוהדים שימחאו כפיים לקבוצה גם אם מפסידים בתנאי שהם ראו משחק יפה וטוב עם גולים. זה מועדון שמצפה כבר לפריצה ברמת התארים כבר הרבה שנים ובגלל זה השבר היה כל כך גדול אחרי הגמר גביע. 

 

"זה מועדון שאם הקהל יהיה מחובר אליו כמו שצריך ויתמוך בו מכל הלב זה רק יעזור לקבוצה. קבוצה לא יכולה להצליח בלי האנרגיות מסביב ואני חושב שראינו את זה במשחק נגד מכבי תל אביב הכי טוב שיכול להיות. היו אנרגיות מטורפות, אחרי הגול השלישי הרגשתי שהגג הולך לקרוס. אחרי הגול של פארפה - היה לי דמעות בעיניים. הסתכלתי על הקהל ופשוט בכיתי כי זה משהו שהחזיר אותי הרבה מאוד שנים אחורה. זה בעיקר הראה לי כמה עוצמה יש לנו שאנחנו ביחד. אם יש לי מסר שאני רוצה להעביר זה שצריך לתמוך במועדון הזה וצריך להיות מאחוריו גם בזמנים קשים - כי הכוח של המועדון הזה זה הקהל שלו".