דלג לתוכן העמוד(מקש קיצור 1)
דלג לתפריט תחתון(מקש קיצור 2)
דלג לצור קשר(מקש קיצור 3)
דלג לנגישות באתר (מקש קיצור 4) 
פתיחה לא נעימה תהיה אנדרסטייטמנט למה שראינו עד כה ממכבי נתניה. הקבוצה עדיין לא נראית מחוברת, והדברים לא מתקתקים ושוטפים על הדשא כפי שהיינו מצפים לראות מהיציע, אבל באותה נשימה חשוב גם לקחת קצת אוויר ולזכור שגם אם הדברים לא הולכים כמו שצריך בהתחלה זה לא בהכרח מעיד על מה יהיה הסוף, כפי שכולנו זוכרים מעונת 18/19.
ביטחון היא מילה גדולה, ובדרך כלל במדינתנו היא בעיקר מופיעה במקומות שלא קשורים למגרש עם הדשא הירוק, העונה בסגל של מכבי נתניה ישנו לא מעט פוטנציאל את זה כולנו יודעים, אך מימוש הפוטנציאל הזה הוא טריקי כי אותו פוטנציאל מגיע בדמות שחקנים צעירים שלחלקם זאת אף עונה ראשונה בליגת העל, ושחקנים בכלל וצעירים בפרט ממש כמו שאנחנו בחיים כשהם בלי ביטחון נוטים לתפקד פחות טוב.
בשלב הזה של העונה עדיין מוקדם לצאת בהצהרות נחרצות בהקשר של מכבי נתניה, אך לפי כל המעידים המערכת בריאה, חדר ההלבשה טוב ונדמה שכל מה שחסר הוא אותו ניצוץ שמדליק את המדורה, אותו משחק כמו ההוא בי"א באשדוד שישחרר את הניצרה ייתן ביטחון, ייצור מומנטום חיובי וייקח אותנו לעונה מהנה.
אבל זה עדיין לא קרה, וכשדברים לא הולכים חוזרים לבסיס ,מתחילים משם ולאט לאט בונים על זה את השאר, והבסיס מבחינת קבוצת כדורגל הוא השתדלות, לחימה, ומחויבות והבסיס מבחינת הקהל הוא לדחוף, לעודד ולהרים. ואם אותו ניצוץ לא מגיע בנתיים מהדשא אז הוא יכול להגיע מהיציע.
כוחה של מכבי נתניה ביחס ללא מעט קבוצות אחרות בליגה הוא בקהל שלה, ראינו את זה באינספור הזדמנויות לאורך השנים בין אם זה ביהלום, בסמי עופר, בטדי או בי"א כשהקהל יכול לדחוף ולרומם את הקבוצה להופעות גדולות, כמובן שיש מקום לביקורת אבל את הזמן לשריקות או הצעקות אחרי יכולת לא טובה נמצא גם לאחר השריקה האחרונה של השופט.
.png)
