מרימים ליציע / טור אוהד

מכבי נתניה היא דרך לא ידועה. העונות שלנו נפתחות תמיד בסימני שאלה – בואו נחכה עשרה מחזורים לראות לאן זה הולך, אומרים האוהדים מדי שנה. לפעמים זה הולך טוב, לפעמים פחות טוב. לפעמים זה גם מתיש, לחיות בחוסר הידיעה הזו. 

 

אנחנו מחפשים משהו להיאחז בו ולא תמיד קל למצוא. הנה למשל, גבי קניקובסקי - הכוכב שלנו, השחקן הכי טוב בשנתיים האחרונות, זה שהחזיק את ההתקפה החיוורת בעונה שעברה, עזב. כדי להיאחז אנחנו בוחנים את העסקה, אבל עסקאות הן לא עניין לאהדה – הן יכולות לעשות או לא לעשות היגיון, אבל הן לא ממלאות את החורים בלב. גבי תמיד נתן את כולו על הדשא והברק שלו נתך באפרוריות מסביב. 

 

ואולי נמצא מי שייכנס לנעליו ואולי לא. זה יתברר במהלך העונה - מחזור עשירי אמרנו, לא? – אבל יש עניין גדול יותר בעונה הנוכחית: אלמוג כהן. לדבריו זו עשויה להיות העונה האחרונה שלו כשחקן במכבי נתניה. אלמוג הוא הסיפור הכי מיוחד שלנו בשנים האחרונות. מומלץ מאוד להאזין לפרק איתו בפודקאסט "יהלומים באוויר" – הוא מדבר שם באופן מאוד פתוח על החזון שלו כלפי המועדון בשנים הבאות ועל עוד כמה דברים מעניינים. אני לא יודע אם הוא יתממש או לא, אבל זה יפה שיש חזון ויש אדם שרוצה להוציא אותו לפועל. וכשזה אלמוג, זה יותר מיפה.

 

כולנו השלמנו עם זה שמכבי נתניה היא לא היעד הכי נוצץ בישראל – ובכל זאת אנחנו בוחרים בה בכל שבוע מחדש. גם אלמוג בחר במכבי נתניה וזה לא מובן מאליו. הוא בחר לאמת את הסיפור שסיפרנו עליו: שהוא יצא לאירופה ויום אחד הוא יחזור. וכמו תמיד, המציאות היא לא תמיד כמו שאנחנו רוצים שהיא תהיה, אבל לפעמים הסיפור חזק ממנה. ואם הוא צריך להתגבר על שנת חזרה קשה מאוד עם ארבעה כרטיסים אדומים, כדי לסיים את הסיפור בטוב, הוא יעשה את זה. ואם הוא צריך לעבור לשחק כבלם, אז גם את זה הוא יעשה. ולא משנה מה יהיה ובאיזה מקום נסיים: הסיפור הזה גדול יותר מהכל. כי אנחנו יודעים שלבחור במכבי נתניה בכל שבוע מחדש זה לא תמיד קל, אבל זה הסיפור השלנו וגם שלו. ואולי פעם אחת גם הסוף יהיה טוב, הסטטיסטיקה צריכה להתיישר מתישהו, לא?