דלג לתוכן העמוד(מקש קיצור 1)
דלג לתפריט תחתון(מקש קיצור 2)
דלג לצור קשר(מקש קיצור 3)
דלג לנגישות באתר (מקש קיצור 4) 
.jpg)
אני ומכבי נתניה זה סיפור אהבה עוד מהילדות.
אוהדת "בת" בין כל כך הרבה אוהדים "בנים", ככה זה תמיד היה.
להיות ילדה אוהדת בשנות ה-80' זה לקבל פרצוף עקום כשאני אומרת שאני אוהבת כדורגל.
זה לשמוע מיליון פעם "את אוהבת כדורגל? את בת!"
גדלתי התבגרתי אני כבר לא ילדה, והאהדה רק הלכה והתגברה.
השבוע צוין יום האישה. האם האוהדות קיבלו את ההכרה הראויה?
מנקודת המבט שלי יש בהחלט שינוי ושיפור. יש על מה לעבוד אבל בגדול, אנחנו בדרך.
הכל מתחיל בחינוך לשוויון וקבלת האחר. האחרת.
היום לגיטימי לראות אוהדות במשחקי כדורגל ולא רק כמתלוות לבן זוג שהכריח אותן להכיר את האישה השנייה שלו...
חייבים למרות זאת, להיפתח לקהל נשי רחב יותר. כשנבהיר להן שהן רצויות, הן יבואו.
דוגמה מבחינתי לפנייה לקהל הנשי: התאמת ביגוד לנשים/ ילדות ואני לא מדברת על חולצת טריקו פשוטה, אלא ממש חולצת משחק אמיתית! חלום שלי להיכנס לחנות אוהדים ולראות מוצרים שיתאימו לי, האוהדת.
אני רוצה שילדות ידעו שמותר להן לאהוב כדורגל, זה של כולם.
אף על פי כן כשאני ביהלום אני מרגישה בבית והלב הצהוב שלי מתרחב בגאווה כי זה הבית של עוד המון אוהדות, אחיותיי ליציע הצהוב.
יש פתיחות לנושא, יש הפנמה שגם אנחנו חלק בלתי נפרד מהקהל. וזה מאוד משמח לדעת.
האצטדיונים היום בהרבה יותר נעימים ומזמינים וזה בא לידי ביטוי בהעלאת מספר האוהדות במגרשים. יש לנו שירותים משלנו למשל. פריווילגיה! (מי שזכתה להיות בקופסא תסכים איתי..)
קיימת מודעות גדולה לכוח של הקבוצות להשפיע על החברה ולקרוא לסובלנות. זה ייאמר לזכות מנהלת הליגה בכללי, וייאמר בפרט לזכות מכבי נתניה שדואגים לשתף פעולה עם יוזמות של קהילת האוהדות במועדון, כשיש כאלו.
במחזור האחרון הקבוצות כולן עלו עם שלט בסימן קידום מעמד האישה: "הניצחון מתחיל בשוויון".
וזה כל הסיפור.
.png)
