ראשי | טור אישי - רועי אלגרבלי

טור אישי - רועי אלגרבלי

רועי אלגרבלי

האהבה לקבוצה זה משהו שקשה להסביר במילים, החיבור, הניצוץ בעיניים כשהיא עולה אל המגרש ועוד.

למשחקי הקבוצה אני מגיע מקריית שמונה עם אבי היקר שהדביק אותי בחיידק הצהוב.

לא מעט פעמים יצא לי לראות פנים מופתעות ששומעים את הקבוצה שאני אוהד.

מה שבעיניהם נראה כלא הגיוני וחסר סיבה שבחור מקריית שמונה יגיע למכבי נתניה,

בעיניי נראה כאהבה וחיבור אין סופי למקום שמזמן הפך ליותר מכדורגל עבורי.

קיימים קשיי מרחק וכדומה אבל זה מה שהופך מבחינתי את החוויה לגדולה ומעצימה פי כמה וכמה,

החוויות, הנסיעות, החברים והאנשים שאתה מתחבר אליהם ועוד.

הדרכים ליהלום, טרנר, בלומפילד וכו.. והדברים שאתה אוסף וסופג בדרך,

הם הדברים שדווקא מחזקים את החיבור והתשוקה לקבוצה על אף המרחק והשעות.

לא ראיתי הצלחות רבות בקבוצה, ובוודאי לא את "תור הזהב" עליו שמעתי רק סיפורים,

אבל דווקא לאחר כשלונות ותקופות פחות טובות שעברו על המועדון - זה מחזק את החיבור למועדון.

זה הרגע שאתה מבין שלא משנה מה יהיה, כמה תתעצבן, כמה תחליט שבמשחק הבא אתה לא מגיע,

בסופו של דבר במשחק הבא אתה תהיה הראשון שתיכנס בשער ותגיע עם אותה ההתרגשות כי זה יותר חזק ממך.

מכבי נתניה, הסתכלי אל השמיים - אין גדולה ממך!

לטבלה המלאה>